איך לשפר את התמונות שלי?
נכון שאנחנו כל הזמן מצלמים?
את זה ואת זה ואת זה…
כשהילדים משחקים סוף סוף עם צעצועים אמיתיים, כשהחתול ישן על הגב כמו מלך, כשאנחנו מבלים באיזה אי אקזוטי ורוצים שכולם יקנאו…
אבל פייר- כמה מהתמונות האלה יוצאות באמת טוב?
אני מהמר על 10 אחוז במקרה הטוב לתמונות סבירות ו2- אחוז לתמונות טובות ומעלה. מי נותן פייט להימור?
אתייחס פה לצילום- בטלפון ואת המצלמה נשאיר לפעם אחרת.
הידעת? כ- 90 אחוז מהתמונות בעולם היום מצולמות בטלפון
הדבר הראשון שאני רואה את השפעתו על (כמעט) כל תמונה שמצולמת בטלפון- ניקיון העדשה. אם העדשה לא נקייה התמונה נראית מעורפלת.
צלמים שמצלמים במצלמה אמיתית יודעים שאסור לגעת באצבעות בעדשה, אחרת יבוא שוטר…
אבל איך אפשר שלא לגעת בעדשות של המצלמה בטלפון?
לכן- לפני שנצלם תמונה שהיא אפילו טיפה חשובה ננקה את העדשות של המצלמה.
אבל שניה- לא עם הקדימה של החולצה! זה מן הסתם החלק שהכי מתלכלך לנו לאורך היום. עדיף עם הצד, ועם החלק הפנימי.
תכלס עדיף בכלל עם מטלית לניקוי משקפיים, אבל מי מחזיק את זה קבוע בכיס…
אם אנחנו מצלמים משהו על רקע מואר – שמים למשל המצלמה של הטלפון חשה שיש הרבה אור ומחשיכה את התמונה. יוצא שהמשהו הזה יהיה ממש כהה, אולי אפילו צללית. לפעמים זה יופי טופי ואז שיחקנו אותה, אבל לפעמים זה ממש לא.
הפתרון- נגיעה במסך תעשה לנו פוקוס, כידוע, אבל אם תסתכלו טוב טוב על המסך עכשיו תיראו מכוון קטן, בדרך כלל בצורת שמש, מתחת או לצד המקום בו נגענו.
גרירה של המכוון הזה ימינה או שמאלה, או למטה למעלה (תלוי בסוג הטלפון) תבהיר ותחשיך את התמונה.
זה ממש מגניב…. כמו במצלמה אמיתית..
ליצירתיים שבינינו זו הזדמנות לצלם גם מאוד בהיר, מה שצלמים קוראים חשיפת יתר, או מאוד כהה – חשיפת חסר. כאן כבר נכנס נופך אמנותי לסיפור.
אם כבר הזכרנו את עניין הפוקוס: אם מצלמים נופים וזה אז נרצה את הכל פחות או יותר חד. זו גם ברירת המחדל של הטלפון.
אבל אם יש לנו אובייקט מוגדר ואנחנו רוצים להדגיש אותו בפריים טוב יהיה אם יתר הדברים יהיו בדרגות שונות של טשטוש.
אז כמובן שניגע עם האצבע במיקום של האובייקט על גבי המסך ונוודא שהוא חד. חוצ מזה כמה דברים שמשפיעים על החדות-טשטוש:
אם אנחנו מתרחקים עם הטלפון ועושים זום אין לאובייקט שלנו אנחנו מקטינים את האזור החד, כלומר דברים מרוחקים או קרובים יותר יראו מטושטשים. שימו לב- סכנת טשטוש מרעד הידיים.
אם אנחנו מתקרבים מאוד לאובייקט שלנו, רק מעצם זה יצרנו טשטוש באזורים המרוחקים ממנו. שימו לב- סכנת עיוות. פרצופים יכולים להראות מוזר- אף גדול ואוזניים קטנטנות.
מי שיחפרו קצת בתפריטים יגלו מצב של צילום דיוקן, שזה בין היתר מה שהוא עושב- טשטוש הרקע.
לא ניכנס כרגע לעומקו של המושג כיוון שהוא עמוק כמו תהום צ'לנג'ר, אבל בלי להתייחס בכלל אי אפשר-
ובזה נסיים. לצלם לא רק מגובה העיניים. אפשר מלמעלה כלפי מטה או להיפך, ובגלל שעדשות המצלמה בטלפון ממוקמות בפינה אפשר לצלם מנקודת מבט כמעט צמוד לריצפה. זה משהו שמצלמות רגילות לא יכולות לעשות בגלל הגודל שלהן. שווה לנצל את זה.