בואו נבהיר רגע מה זה בכלל צילום:
צילום הוא פעולה היוצרת תמונה באמצעות הטבעת דפוס האור על גבי רכיב רגיש לאור כגון סרט צילום או חיישן דיגיטלי באמצעות חשיפה לאור לזמן מוגבל. הפעולה נעשית באמצעות מכשירים אופטיים הכוללים מרכיבים מכניים, כימיים או אלקטרוניים המשמשים כמצלמות.
מקור המילה בעברית הוא במושג "צֶלֶם", שמשמעותו "דמות", ומקור השם באנגלית הוא מיוונית: "פוטו", שפירושה "אור", ו-"גרפיה" שפירושה "רישום". כלומר- רישום באור.
הרעיון לנסות ולקבע את הדימוי שמוקרן על הדופן האחורי של הקאמרה אובסקורה (שזה בסך הכל קופסה אטומה לאור עם נקב קטן דרכו נכנס האור) עלה כמעט במקביל אצל אנשים רבים במקומות שונים ומרוחקים, במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-18 ועד ההכרזה הרשמית על המצאת הצילום ב-19 באוגוסט 1839; "שעתה של ההמצאה (הצילום) הגיעה, ולא אחד בלבד חש בה", כותב ולטר בנימין, פילוסוף יהודי-גרמני, "אנשים שללא תלות זה בזה חתרו לאותה מטרה: לקבע את התמונות שנוצרו בתוך הקאמרה אובסקורה, דבר שהיה ידוע לכל המאוחר מאז לאונרדו" (למעשה הוד מתקופת היוונים).
התשוקה לצלם, או הרצון לתפוס את הדימוי שבקאמרה, היו כה נפוצים עד כי פרנסואה אראגו מי שהכריז על המצאת הצילום בפני האקדמיה הצרפתית למדעים, טען, כי "כל מי שהתענג על דימויים אלו (שנוצרים בקאמרה אובסקורה) הצטער שאי אפשר לקבע אותם".
במהלך השנים הראשונות של המאה ה-19 היו ניסיונות של כמה וכמה חוקרים, מדענים וממציאים לקבע את הדימוי שהתקבל בקאמרה אובסקורה, עד שב 1926 הצליח הממציא הצרפתי ניספור נייפס Nicephore Niepce)) לקבע את התמונה שהתקבלה כשצילם מחלון ביתו את גגות פריז. צילום זה הנקרא, איך לא- "נוף מחלון בלה-גרא" נחשב לצילום הראשון בהיסטוריה. אחלה נוף היה לו, לבחור…
לשם הכנת התצלום הכין נייפס לוח פְּיוּטֶר (סוג של מתכת) ממורק שנמשח בתמיסת ביטומן (bitumen of Judea שזה בעצם סוג של זפת). את הלוח הניח בגב קאמרה אובסקורה בעלת עדשה דּוּ-קְעוּרָה, וחשף אותו לאור במשך למעלה משמונה שעות (!!!).
הביטומן התקשה באזורים שנחשפו לאור. לאחר החשיפה נשטף הלוח בעזרת שמן לבנדר ונפט, שהמיסו את הביטומן באזורים שלא נחשפו לאור ולכן לא התקשו. כך הצליח נייפס לא רק לגרום לחומר להפסיק להגיב לאור לאחר שהושגה התמונה, אלא גם ליצור ישירות דימוי פוזיטיבי.
החשיפה הארוכה והמסורבלת גרמו לכך שתצלום ההיסטורי הזה לא זכה לפרסום רב ולמקורות מימון;
בתסכולו חבר נייפס לצרפתי אחר- מעצב וממציא בשם לואי דאגר (Louis Daguerre), לשותפות שנועדה לשכלל את ההמצאה. דאגר, ניסה ללא הצלחה מזה זמן לקבע את דימוי הקאמרה אובסקורה. השמועות על הצלחתו של נייפס הביאו אותו לפנות אל הממציא בבקשה להיכנס לשותפות. בשנת 1833 מת נייפס במפתיע, ודאגר המשיך לפתח את טכניקת הצילום, אך הסב את שמה לדאגרוטיפ, על שמו. דאגר הצליח להפיק בעזרת הקאמרה אובסקורה דימויים חדים ומפורטים על גבי לוחות מתכת שעברו אידוי בחומרים רגישים לאור, ואף עלה בידו לקצר מאוד את זמן החשיפה למספר דקות.
התמונות שהשיג היו תצלומים "פוזיטיביים" ויחידאים (כלומר, בלתי ניתנים לשכפול).
אבל לא פראיירים הצרפתים- בשנת 1839 קנתה ממשלת צרפת את זכויות הפטנט על המצאת הדאגרוטיפ וההליוגרפיה מדאגר ומיורשיו של נייפס.
אבל כמי שהמציאו את הליברליות הם עשו מחווה אצילית ושחררו את הידע לשימוש חופשי בציבור.
ובכן, מי המציא את הצילום?
אז יום פרסום הנוסחה ליצירת דאגרוטיפים בעזרת הקאמרה אובסקורה, ה-19 באוגוסט 1839, נחשב כיום בו הומצא הצילום.