מראה או לא מראה. זו השאלה

בעולם הצילום הדיגיטלי של היום, הבחירה בין מצלמת רפלקס (DSLR) לבין מצלמה ללא מראה (Mirrorless) היא אחת ההחלטות החשובות ביותר עבור צלמים חובבים ומקצועיים כאחד. מצלמות אלו מייצגות שתי גישות שונות לעיצוב ולטכנולוגיה, ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משלה. בואו נצלול לעומק ונשווה ביניהן.

מהי מצלמת רפלקס (DSLR)?

מצלמת רפלקס, או בשמה המוכר יותר

DSLR (Digital Single-Lens Reflex), 

פועלת על עיקרון ותיק שגילו כבר כמה וכמה עשרות שנים. מייחסים את המצאתה לתומס סאטון, מהנדס בחברת קודאק, בשנות השישים של המאה ה-19.

במצלמה זו מערכת של מראה פנימית ומנסרה. כאשר האור נכנס דרך העדשה, הוא פוגע במראה, מוחזר למעלה דרך מנסרה, מתהפך למעלה-למטה, ימין-שמאל, ומוצג לעין הצלם.ת דרך העינית האופטית.

כאשר לוחצים על לחצן הצילום, המראה מתרוממת, בקליק רועש, והאור מגיע ישירות אל החיישן כדי ליצור את התמונה.

יתרונות מרכזיים:

• עינית אופטית: זוהי אולי התכונה הבולטת ביותר. העינית האופטית מציגה את התמונה בזמן אמת, ללא תיווך של מסך, ללא כל השהייה, ומאפשרת ראייה "טבעית" ומדויקת.
• מגוון עדשות: שוק ה-DSLR ותיק ורחב, עם מגוון עצום של עדשות, כולל עדשות וינטג' רבות שיכולות להתאים לגוף.
• חיי סוללה: מכיוון שהעינית האופטית אינה צורכת חשמל, והחישן רוב הזמן אינו בשימוש, מצלמות DSLR נוטות להציע חיי סוללה ארוכים יותר.

חסרונות עיקריים:

• גודל ומשקל: המנגנון המכני של המראה והמנסרה הופך את מצלמות ה-DSLR לגדולות וכבדות יותר. ומתוך כך גם את העדשות.
• טכנולוגיה מכנית שדורשת תחזוקה, ואפשרות לתקלות פוטנציאליות של מנגנוני המראה והתריס. תוחלת החיים שלהם (Shutter Life Expectancy) מוגבל  וברוב המצלמות לאחר מספר פריימים (”קליקים") יהיה צורך להחליף את מנגנון המראה, בדומה לקילומטראז' של רכב. טווח הפריימים נע בין 50,000 במצלמות פשוטות לכ- 40,0000 במצלמות מקצועיות יקרות. זה אמנם הרבה, אך זה מחכה אי שם מעבר לאופק. 
• רעידות: תנועת המראה בעת הצילום עלולה ליצור רעידות קלות (Mirror Slap), מה שעלול להשפיע על חדות התמונה במהירויות תריס נמוכות.
• בצילום וידאו מנגנון המראה יוצר בעיות טכנולוגיות. מצלמות DSLR תוכננו לצילום סטילס ולא וידאו. יצרנים שונים פתרו זאת בדרכים שונות, אך רוב הפתרונות הללו אינם מושלמים.

מהי מצלמה ללא מראה (Mirrorless)?

כפי ששמה מרמז, מצלמה ללא מראה (או בשמה המקובל Mirrorless) מוותרת על המראה והמנסרה. האור עובר ישירות דרך העדשה אל החיישן, והתמונה מוצגת בזמן אמת על גבי מסך LCD אחורי או על גבי עינית אלקטרונית (EVF).

יתרונות מרכזיים:

• גודל ומשקל: העדר המראה והמנסרה מאפשר מצלמות קטנות, קלות וקומפקטיות יותר.
• מיקוד אוטומטי מהיר: היות והמיקוד מתבצע ישירות על החיישן, הוא מדויק ומהיר יותר. מערכות המיקוד האוטומטי המתקדמות במצלמות ללא מראה, כמו זיהוי פנים ועיניים, מציעות דיוק ומהירות יוצאים מן הכלל, הייתרון ניכר במיוחד בעת צילום וידאו, שכאמור למעלה, במצלמות DSLR יש איתו בעיות.
• צילום שקט: ללא תנועת מראה, הצילום שקט כמעט לחלוטין, יתרון משמעותי במצבים שדורשים שקט, כמו בצילום מתוך קהל בהצגות תיאטרון. מופעים, נאומים וכדומה.
• צילום וידאו: מצלמות ללא מראה נהנות מהאופטיקה המצוינת של העדשות של מצלמות סטילס ומיכולות וידאו מתקדמות ומהוות בחירה מועדפת על יוצרי תוכן ובלוגרים.
• צילום ברצף- מנגנון סגר שאינו מכני מאפשר צילום מספר פריימים ברצף מהיר יותר.
• העינית הדיגיטלית מראה את התמונה כפי שהיא נקלטת בחיישן מה שאומר שתקלות של חשיפת חסר או יותר יכולות להימנע בקלות, כיוון שמה שרואים בעינית תהייה התמונה הסופית, בניגוד למצב במצלמת DSLR.
• טכנאי המצלמות הנהדר שלי מקטר בלי סוף על זה שהוא כמעט מובטל מאז שתופעת המירורלס הפכה להיות כל כך פופולרית. מעניין מה זה אומר…

חסרונות עיקריים:

• חיי סוללה: השימוש המתמיד במסך, בחיישן ובמעבד כדי להציג את התמונה צורך הרבה יותר חשמל, מה שמוביל בדרך כלל לחיי סוללה קצרים יותר. יצרנים מסויימים מספקים 2 סוללות עם רכישת המצלמה.
• נגישות: ברוב המצלמות, בעיקר הפשוטות והיותר זולות שבהן, יש הישענות גדולה מדי על תפריטי המצלמה במקום על כפתורים חיצוניים. דבר זה מסרבל את התפעול של המצלמה ופוגע במהירות התגובה לשינויים תוך כדי צילום. עם זאת מגמה זו הולכת ומשתנה ובמצלמות המקצועיות והיקרות יותר הוא ניכר פחות ופחות. 
• מגוון עדשות: למרות שההיצע גדל במהירות, מגוון עדשות ה-Mirrorless עדיין קטן יותר בהשוואה לשוק ה-DSLR הוותיק, אך הפער הולך ומצטמצם במהירות.

• עינית אלקטרונית (EVF): בעוד שהטכנולוגיה התקדמה מאוד, העינית האלקטרונית יכולה לעיתים לסבול מהשהייה קלה או שלא להציג את התמונה בבהירות מלאה בתנאי תאורה מסוימים. לפיכך העינית הדיגיטלית מהווה גם יתרון (ראו בקטיגורית היתרונות) וגם חסרון.
• המייצב, שבמצלמות DSLR נמצא בעדשה, ממוקם במירורלס על החיישן עצמו (יותר נכון החיישן ממוקם עליו) והוא אפקטיבי יותר. לפעמים הרבה יותר. עניין משמעותי מאוד למצלמים בטלה, או בצילומים במהירויות סגר איטיות.

ברקע של ההשוואה הזו כדאי לדעת שעולם הצילום נוטה יותר ויותר לכיוון המירורלס.
יצרני המצלמות המובילים עדיין מייצרים מצלמות DSLR אבל הרבה פחות, וכבר כמעט או בכלל שלא מחדשים ומפתחים אותן.
את כל האנרגיה (והכספים) מפנים כיום למצלמות המירורלס. זה העתיד…

נו, אז מה לבחור?

DSLR היא בחירה מצוינת עבור צלמים שמחפשים עמידות, חיי סוללה ארוכים ומגוון עדשות רחב, במיוחד אם אתם מעדיפים את תחושת הצילום הקלאסית והעינית האופטית. מצלמות אלו הן בחירה פופולרית לצילום ספורט וטבע בזכות תצוגת העינית המהירה, והן מתאימות למי שלא מוכן להתפשר על חוויית צילום מסורתית.

מצלמה ללא מראה תתאים למי שמחפש קומפקטיות, טכנולוגיה מתקדמת וצילום וידאו באיכות גבוהה. הן מהוות פתרון אידיאלי למטיילים, יוצרי תוכן וצלמים אורבניים, מז'אנר צלמי הרחוב, למשל, שצריכים מצלמה קלה ודיסקרטית, עם יכולות מיקוד אוטומטי מהירות במיוחד.

ההחלטה הסופית תלויה בצרכים האישיים שלכם, בסגנון הצילום המועדף ובמגבלות התקציב. לשני הסוגים יש כיום מצלמות מצוינות שיכולות להפיק תמונות וסרטים באיכות פנטסטית.

כל העולם כולו גשר ללא מראות

במבט לעתיד כדאי לקחת בחשבון שעולם ה DSLR המסורתיות הולך ומצטמצם, מחירן יורד (מישהו מריח הזדמנות?), שוק היד 2 מוצף, מצלמות ועדשות כאחד, בעוד עולם המירורלס עולה כפורח, מתחדש ומשתכלל ולא רחוק היום שישתלט כליל על העולם כולו.
בגלל שינויי הגדלים בין שני סוגי המצלמות נצרכו היצרנים לשנות את מבנה החיבור (ביונט) בין העדשות לגופי המצלמות .

המשמעות היא שהעדשות הישנות שלכם של מצלמת ה DSLR לא יתאימו לגוף המירורלס החדשה שאתם מפנטזים עליה.
אבל… אנשי בשורות אנחנו.
לכל חברה יש מתאם לעדשות שלה שתפקידו, ובכן… לתאם.

לתאם בין העולם הישן לעולם החדש.

מחיר מתאם כזה בסביבות ה 500 שקלים לפשוטים יותר וכמה אלפים לכאלה עם כל מיני התחכמויות כמו מגירה לפילטרים, ובייביסיטר לילדים (לא, לא באמת…), תלוי ביצרן.

ובברכת תתחדשו נחתום את הפרק הזה : )